סיכום דיון ציבורי - אקטיביזם שיפוט והפרדת רשויות

מאמר זה הינו תקציר של נאום שהוצג במסגרת מפגש מועדון הדיון הציבורי שהוקדש למלחמה בפשע המאורגן. המועדון מאפשר הצגת עמדות ודיון בנושאים אקטואליים, המועדון מקדם את תרבות הדיון בישראל ועוסק בטיפוח אמנות הנאום והשכנוע.

להצטרפות למועדון - לנושאים נוספים שהוצגו בדיון - לדיון הציבורי הבא (מדינת הרווחה לאן?)

 

איומים על שלטון החוק


אני אדבר היום על שלוש בעיות בשלטון החוק:  על אקטביזם שיפוטי, מגבלות, משפחות הפשע.

אקטיביזם שיפוטי

שופטים בעיני צריכים ליישם את הוראות החוק ולא לפרש את החוק. הם פוגעים בעיקרון בסיסי בדמוקרטיה של הפרדת רשויות – בין הרשות מחוקקת לשופטת. תפקיד ההפרדה ליצור איזונים ובלמים, על מנת שאחת הרשויות לא תצבור כח יתר. בעיני, אקטיביזם שיפוטי נקבע על ידי אהרון ברק והוא בא ממיעוט בגלל חוסר יכולתו של השמאל להשפיע על יישום מדיניות פוליטית. בכל משטר דמוקרטי יש בעייתיות ביישום החוק – למשל משיקולים פוליטיים של שמירה על קואליציה. זה קיים בכל העולם ובארץ יש נסיון להתלבש על השיטה הזו ולקבוע פרשנות וכך חוקים חדשים. וכך מיעוט קובע לרוב.

סמכויות יתר של השוטרים


יש המון מקרים שאנשי משטרה לוקחים סמכויות יתר כי הם יודעים שאין מי שיאכוף את החוק כלפיהם. לדוגמה מקרה חיים רמון. השוטרים שחקרו בשר הבכיר השותף בקבינט – האזינו לו בלי אישור שופט וכך פגעו בדמוקרטיה באופן לא חוקי.

משפחות פשע


יש נסיון של משפחות פשע להיכנס למערכת החוק  – מקרה פריניאן הוא קלאסי: שוטר חצה קווים והיה שותף לרצח של עבריין, וכנראה שקצינים בכירים עסקו בהשתקה וטיוח. כמו כן בעקבות שותפות בין משפחות פשע לנבחרי ציבור כל תהליך החקיקה הלאומי והמוניציפלי נראה חשוד.


יש איומים על שופטים – עובדה שהם צריכים מאבטחים. יש נסיון להיכנס למוסדות השלטון כמו האחרים אלפרון או גבריאלי – ברור לנו איזה איום זה מהווה על מוסדות המדינה.

 

הירשם עכשיו לדיון הציבורי

 

מועדון הדיון הציבורידיון ציבורי - המשבר הגלובלי

עמדות שהוצגו - שלטון החוק

רוצה להוסיף עוד עמדת פתיחה?

דיונים ציבוריים קודמים

קורסים לדיבור מול קהל

»