נאום כתוב: תואר אקדמי בניהול לא מלמד לנהל

נאום כתוב מאת סנדרה דהן - מרכזת תוכניות הדרכה שהוצג במסגרת קורס תורת הנאום
הנאום הינו תרגיל אקדמי ואינו משקף בהכרח את עמדת הכותב


שלום, אני סנדרה והיום אני רוצה לדבר איתכם על השאלה האם תואר אקדמי בניהול מלמד לנהל?

כמו מקצועות רבים אחרים, גם ניהול הינו מקצוע הנלמד במוסדות אקדמאיים. אדם שרוצה להיות מנהל, נרשם לאחד המוסדות הללו ובתום מספר שנות לימוד יוצא כשבידו תואר בניהול. אך האם זה מה שמקנה לו את היכולת לנהל? האם בזכות התואר יוכל אותו אדם להיות מנהל טוב?                                                                                                                 
אני טוענת שניהול טוב יכול להתפתח כתוצאה משני מצבים עיקריים:
  • האחד- ניהול המבוסס על תכונות אישיות מולדות, על משהו קיים
  • והשני- מנהל הצומח מלמטה, מנהל שמבין ומכיר את המערכת על בוריה.

אילו הם דברים שתואר בניהול אינו יכול להקנות. אם כן, אפנה לטיעון הראשון:

יכולת ניהולית מבוססת על תכונות מולדות

לדעתי, יכולת ניהול טובה היא במקרים רבים דבר מולד. היכולת הזו מבוססת על משהו קיים, על צירוף של תכונות אישיות וכישורים מולדים. ממחקרים שנערכו בתחום עולה כי מנהיגות, שהינה גם כן סוג מסוים של ניהול,  היא בעיקר מיומנות נרכשת המתבססת על תכונות קיימות. המנהיג זקוק לתבונה, גישה חיובית ושילוב של תכונות האומץ, פקחות והגיון כך שידע לעבד את כל המתרחש סביבו. מחקרים אחרים אפיינו מספר תכונות אישיות בסיסיות, המאפיינות מנהיגים במגוון מצבים. באופן כללי, מנהיגים הם יותר נבונים מאלו המונהגים על ידם, מנהיגים גם נוטים להסתגל טוב יותר, להיות דומיננטיים ומוחצנים יותר מאחרים. לפי תאוריית המנהיגות של ובר, מנהיגות כריזמטית הינה תכונה מולדת. המנהיג הכריזמטי נשען על ההילה שלו, אישיותו ותכונותיו היוצרות השראה. אילו הם מאפיינים טבעיים הטבועים באדם.

מהמחקרים והתאוריות שהצגתי אפשר להסיק כי תואר בניהול יכול ללמד עקרונות בניהול, תיאוריות שונות, פרקטיקות יישומיות ,ואף להנחיל ידע רלוונטי ,אך לא לייצר תכונות ניהוליות.  אני רוצה לצטט מדבריו של מומחה לניהול בשם פרופסור הנרי מינצברג: "תוכניות ה-MBA- (תואר שני במנהל עסקים) לא מצליחות לייצר מנהלים אלא לכל היותר מייצרות 'אנליסטים' של דוחות כספיים". כמו כן, יש ספרות שלמה העוסקת בביוגרפיות של מנהיגים גדולים מתוך תפיסה שתכונות האישיות, הילדות ומכלול חוויות העבר, הן שהובילו את אותו אדם להפוך למנהיג שהוא, ודרכן ניתן לנתח את יכולת המנהיגות שלו. אותם מנהיגים נבנים על בסיס הכישורים המולדים הללו, ובצברם ניסיון, הם מפתחים תחום רחב של כישורים אחרים הנדרש להם.

אז כמו שאמר דוד בן גוריון לפני 40 שנה, בנאום שנתן בפני מפקדי הצבא:"...רק איש מופת... הוא שיעצב את דמות חניכיו. לא בכוח המשמעת, השגרה, הטכניקה.... אלא בכוח אישיותו הדגולה".

ניהול הוא ידע שנרכש מעבודה מעשית

אבל יש סוג נוסף של מנהלים – אלו שצמחו מלמטה וזה בעצם מוביל אותי לטיעון הבא שלי שאומר שבמקרים רבים  מנהל טוב הוא זה הצומח מלמטה, זה שיש בידיו ידע מקצועי בתחום העיסוק של החברה.
כדי להיות מנהל יש צורך בידע ארגוני רחב וספציפי לאותו ארגון או חברה. מי שהופך למנהל הוא אדם עם ניסיון בעולם העסקי והמקצועי, לא בהכרח מי שלומד ניהול. בד"כ מדובר על אנשים שצמחו בתחום שלהם, כמו למשל  רואי חשבון וכלכלנים שהופכים למנכלים בחברות פיננסיות. מנהלים שצומחים מלמטה מכירים כבר את השפה הארגונית ואילו מנהל חדש שצריך להסתגל לשפה חדשה לא תמיד יעשה זאת בהצלחה.
העיקרון של צמיחת מנהל מלמטה למעלה הוא לעיתים אחד ממאפייני התרבות הארגונית של חברה, קחו לדוגמא את חברת "ישקר": חברת "ישקר" היא החברה המובילה בעולם בייצור כלים לעיבוד שבבי. אני רוצה לצטט מדבריו של נשיא החברה איתן ורטהיימר שאמר כי "תנאי הקבלה לניהול החברה הם סבלנות רבה להתקדם במדרג הארגוני מלמטה למעלה....ההתקדמות בחברה היא איטית, העובדים שמתחילים איתנו צריכים להכיר את העסק מרצפת היצור ורק לאחר שהוכיחו עצמם, הם יכולים להתקדם במדרג הסמכות".
ארי מנור מנכ"ל חברת ייעוץ והדרכות אומר כי היום יותר ויותר מנכ"לים, בעלי רשתות ובתי עסק אומרים שהם מעדיפים להעסיק אדם שצמח מלמטה גם אם אינו מצויד בתעודות מהאוניברסיטה. "ההשקעה במי שמגיע מהשטח גדולה הרבה יותר מהשקעה במנהל שמגיע דרך האקדמיה, אבל הפירות שאתה קוטף הרבה יותר בשלים וטובים".

לסיכום

אפשר לרכוש, אפשר לפתח, ואפשר לשפר מיומנויות ניהול, אך מנהל הוא במקרים רבים אדם בעל כישרון מולד לכך, או זה אשר צומח מלמטה, צובר ניסיון ורוכש ידע מקצועי ובאמצעות כל אלה - מגיע למעלה.

 

יש לך מה להגיד בנושא? הצטרף למועדון הדיון הציבורי (debate)

הירשם לקורס נאומים ולמד להציג את עמדותיך

למידע נוסף והרשמה